רש"י על שיר השירים ו׳:י״א

11 אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי. עוֹד זֶה מִדִּבְרֵי שְׁכִינָה, הִנֵּה בָאתִי אֶל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי זֶה, אֵלָיִךְ:

12 לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל. מַה לַּחְלוּחִית מַעֲשִׂים טוֹבִים אֶרְאֶה בָךְ:

13 הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן. אִם תַּפְרִיחוּ לְפָנַי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְסוֹפְרִים וְשׁוֹנִים:

14 הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים. מְקַיְּמֵי מִצְוֹת מְלֵאֵי זְכֻיּוֹת. לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לֶאֱגוֹז? מָה אֱגוֹז זֶה, אַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ כֻלּוֹ עֵץ וְאֵין נִכָּר מַה בְּתוֹכוֹ, פּוֹצְעוֹ וּמוֹצְאוֹ מָלֵא מְגוּרוֹת מְגוּרוֹת שֶׁל אֳכָלִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל צְנוּעִין וְעִנְוְתָנִין בְּמַעֲשֵׂיהֶם וְאֵין תַּלְמִידִים שֶׁבָּהֶן נִכָּרִים, וְאֵין מִתְפָּאֲרִים לְהַכְרִיז עַל שִׁבְחָן, בְּדַקְתּוֹ אַתָּה מוֹצֵא אוֹתוֹ מָלֵא חָכְמָה. וְעוֹד כַּמָּה מִדְרָשׁוֹת לַדָּבָר: מָה אֱגוֹז זֶה נוֹפֵל בַּטִּיט וְאֵין מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ נִמְאָס, אַף יִשְׂרָאֵל גּוֹלִין לְבֵין הָאֻמּוֹת וְלוֹקִין מַלְקִיּוֹת הַרְבֵּה וְאֵין מַעֲשֵׂיהֶם נִמְאָסִין: